השתלות שיניים וטיפולים משלימים

ישנם מקרים שבהם נדרשת בשיניים הטבעיות של המטופל עקירה. במקרים אלה תיעשה החלפה של השיניים שנעקרו באמצעות פעולת השתלה של שיניים. במאמר זה תוכלו להכיר את כל מה שקשור בהליך זה. בין הנושאים שבהם נעסוק תמצאו:

● מיהם המטופלים הזקוקים להשתלת שיניים?
● למי הטיפול מתאים?
● מהן ההכנות הנדרשות לפני ביצוע ההליך?
● כיצד התהליך מתבצע?
● מהי העלות הצפויה?

ועוד…

השתלים הדנטליים הם חלופה נוחה וטובה יותר לאמצעים אשר שימשו עד כה, תותבות חלקיות או מלאות – שלא תמיד סיפקו את המענה האידיאלי: הן מגרות, מציקות, גורמות לעתים לפצעי לחץ, ואף עלולות להקשות על הדיבור ועל לעיסת המזון. 

השתלים הם נוחים יותר, אסתטיים, עמידים לאורך זמן ומשפרים משמעותית את איכות החיים. גם התאמת הפתרון הדנטלי וביצועו מהירים יותר – למעשה, כבר ביום אחד או במספר ימים אחדים ניתן כבר לשתול שיניים קבועות ובעלות מראה ותחושה טבעיים לחלוטין. יתרונם המשמעותי הוא בהרגשת הביטחון שיש למטופל, כאשר השיניים מושתלות ולא נשלפות.

מי זקוק להשתלת שיניים?

לפני שניכנס לעובי הקורה של ביצוע התהליך של השתלת שיניים ראשית נבין מיהו קהל היעד של טיפול זה. הסיבה המרכזית לביצוע הטיפול היא אובדן של שיניים טבעיות, דבר שעשוי להתרחש בשל מגוון סיבות.

הגורמים המובילים להשתלת שיניים:

אחד הגורמים האפשריים לצורך בהשתלה הוא ריקבון של השיניים בשל עששת. זוהי מחלה זיהומית פרוגרסיבית הגורמת להרס רקמת השן, המורכבת ממספר שכבות. העששת נגרמת בשל חיידקים הנמצאים בחלל השן, הניזונים משאריות מזון הנשארות על פני השן. כך נוצרת חומצה הגורמת להרס של השכבה המגינה הראשונה הנקראת אמייל.

בשלבים הראשוניים עוד ניתן לטפל בבעיה באמצעות ניקוי יסודי של החיידקים וסתימה של חורים אשר נוצרו. אך כאשר החיידקים מגיעים לשכבה הפנימית הנקראת מוך השן, ישנו מפגש עם כלי דם וקצוות עצבים יחוש המטופל בכאבים עזים והזיהום יתפשט. בסופו של דבר עשוי להתרחש מוות מוחלט של השן המחייב את עקירתה והחלפתה באמצעות השתלה.

גורם אפשרי נוסף המחייב השתלת שן הוא מחלת חניכיים. גם מחלה זו נגרמת מנוכחות חיידקים בחלל הפה אשר גורמים להתפתחות של זיהום. בעקבות זיהום זה נוצרת דלקת בחניכיים המביאה לכאבים, נפיחות, אדמומיות ובשלבים מתקדמים להרס הרקמות הסובבות את השן גם כן. במקרים מסוימים נוצר אובדן חניכיים ואף אובדן עצם באזור, המביא לכך שלשיניים אין בסיס לעמוד עליו ולכן הן נרקבות. גם כאן תידרש עקירה והשתלה לפתרון הבעיה.

גורמים אפשריים נוספים הם אובדן של שן בעקבות טראומה חיצונית, פגמים מולדים ועוד. בסופו של דבר כל הגורמים מביאים לאובדן שיניים המחייב את החלפתן.

עקירת השיניים מכל סיבה שהיא פוגמת כמובן באיכות חייו של המטופל, מכיוון שהוא אינו יכול לעבד מזון בצורה תקינה ולעיתים המחסור בשיניים אף יכול לגרום לקשיים בדיבור. כמו כן ישנה כמובן גם פגיעה אסתטית שיכולה לפגוע בביטחון העצמי של המטופל ואף להביא לקשיים נפשיים בנוסף לקשיים הפיזיים.

השתלות שיניים מתאימות למטופלים החל מגיל 18 ואילך. יחד עם זאת חשוב שמצבו הבריאותי של המטופל יאפשר את ביצוע התהליך בבטחה. לעיתים ידרשו טיפולים משלימים שיאפשרו את קיום הטיפול כמו השתלת עצם או הרמה של הסינוס, על כך נרחיב בהמשך. לפני ביצוע הטיפול יערכו בדיקות מקיפות הכוללות גם צילומי רנטגן. השתלות בילדים שטרם הגיעו לגיל 18 יבוצעו רק במקרים חריגים בהם פתרון זה הכרחי.

הכנות לקראת ניתוח השתלת שיניים

כפי שציינו קודם לכן, בטרם יעשה הטיפול יידרש המטופל לעבור סדרת בדיקות המאשרות את היתכנות הביצוע של התהליך. כמו כן, יהיו מקרים שבהם ידרשו טיפולים מקדימים ותידרש גם הכנה מצד המטופל כדי שהכול יתנהל כשורה ויתקבלו התוצאות הטובות ביותר.

בשלב הראשון במקרה של אובדן שן רופא השיניים ינחה את המטופל אודות הבדיקות שעליו לעשות, בטרם יקבע ההליך הספציפי המתאים עבורו לשם ההשתלה.

ראשית הרופא יבחן באופן קליני את המקום כדי לאשר שאכן נדרשת השתלה. לאחר מכן יופנה המטופל לצילומי רנטגן שיאפשרו אבחנה מדויקת עוד יותר אודות הצורך בביצוע השתלת השיניים. אם אכן מתקבלת ההחלטה שזהו אופן הטיפול הדרוש, תינתן הפניה לצילום CT. צילום זה מאפשר ראייה ברורה של מצב אזור ההשתלה, האם ישנה מספיק עצם בחניכיים, האם יש מרווח מספיק להחדרת השתל, האם העצם חזקה מספיק להחזקת שתל ועוד. על סמך אבחנות אלה יקבע הצורך בטיפולים מקדימים.

השתלת עצם

לעיתים תידרש השתלת עצם בטרם ניתן יהיה להמשיך לתהליך של השתלת שן. הסיבה לכך היא אובדן עצם בעקבות תהליכים זיהומיים. כאשר אין מספיק עצם באזור ההשתלה, אין למעשה בסיס המאפשר החדרת שתל.

שיטה אחת של השתלת עצם היא לקיחת עצם קיימת מגוף המטופל, דבר המסייע במניעת דחיית השתל, לכן שיטה זו היא המועדפת ביותר. אפשרויות נוספות הן השתלה של עצם מבעל חיים, השתלה מתורם או השתלת חומר סינתטי כתחליף.

הרמת סינוס

הליך מקדים אפשרי נוסף הוא הרמת סינוס המסייע ביצירת מרחב להחדרת שתל עצם, כאשר נדרשת השתלה של שיניים האחוריות העליונות.

ישנן שתי שיטות לתהליך הרמת הסינוס:

הרמת סינוס סגורה

הרמת סינוס סגורה נחשבת להליך הקל בין שתי השיטות. בטיפול זה מתבצעת דחיקה של הסינוס הנמצא מעל לאזור ההשתלה, כדי לפנות מקום להחדרת העצם המושתלת. בהליך זה ניתן להחדיר את שתל השן כבר במעמד הטיפול, מבלי שיצטרך המטופל לשוב למרפאה להמשך טיפול.

הרמת סינוס פתוחה

השיטה השנייה היא הרמת סינוס פתוחה המתבצעת במקרים חמורים יותר של אובדן עצם. כאן יפתח רופא השיניים חלון בצד הלסת העליונה שדרכו תיעשה דחיקת הסינוס והחדרה של עצם ממקור מלאכותי. לאחר מכן יסגור הרופא את החלון ובמשך שישה חודשים יתרחש תהליך שבו הגוף יוצר תאי עצם חדשים לגמרי, במקומה של העצם המלאכותית. רק לאחר מכן ניתן יהיה להמשיך להליך ההשתלה.

תהליך השתלת שיניים

לפני שניתן יהיה לבצע את השתלת השיניים נדרש המטופל לגשת לניקוי שיניים יסודי אצל שיננית. זאת כדי להקטין כמה שרק ניתן את האפשרות להיווצרות זיהומים לאחר ההשתלה.

לפני תחילת הניתוח תיעשה הרדמה מקומית באמצעות הזרקת חומר הרדמה באזור ההשתלה. לאחר מכן המנתח יחשוף את העצם שבתוכה יושתל השתל, באמצעות ביצוע חתכים בחניכיים. כעת יקבע באופן סופי מיקום השתל, כאשר נהוג להשאיר מרווח קטן בינו לבין שיניים סמוכות או בין שתלים נוספים. מרווח זה יסייע לשתל להתחבר בצורה טובה יותר לכלי דם לשם היטמעות אופטימלית באזור ההשתלה.

בשלב זה באמצעות מקדחה כירורגית יעשה פתח בעצם שלתוכו יוחדר השתל. עומק הפתח יקבע בהתאם לסוג השתל שנבחר. המטרה להבטיח כמה שיותר יציבות בהחדרה הראשונית של השתל, כדי לאפשר עיגון מיטבי בין בסיס העצם בפה לפני שורש השתל.

כעת ניתן להבריג את השתל לתוך הפתח שנקדח בעצם. בשלב הראשוני ההברגה תהיה ידנית ולאחר מכן ייעזר המנתח במברגים מיוחדים, המסייעים בהחדרה הסופית של השתל. בסיום יוברג ראש בורג על חלקו העליון של השתל והחניכיים יתפרו בחזרה למקומן הראשוני.

בסיום ההברגה תתרחש תקופת קליטת שתל הנמשכת כחצי שנה. לאחר מכן תיעשה חשיפת שתלים שבה מתבצע חתך באזור שבו החניכיים מכסות את ראש השתל. לאחר מכן תותקן כיפת מתכת ייחודית המסייעת בהכנת הבורג להרכבת השן החדשה. רק לאחר כמספר שבועות משלב זה, ניתן להרכיב את השן החדשה הקבועה.